<h1>ארחות חיים הלכ' דיינין סימן א'</h1>
<h2>דף ל.</h2>
כתב גאון ז"ל תנו רבנן ועמדו שני האנשים מצוה בנידונין שיעמדו שניהם אמר רבי יהודה שמעתי שאם רצו בית דין להושיבם את שניהם מושיבין ואיזה אסור שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד מדבר כל צרכו ולאחד אומר לו קצר דבריך. אמר עולא וזה שאמרנו לבעלי דינין אבל עדים דברי הכל שיעמדו שנאמר ועמדו האנשים ודיינין לעולם בישיבה שנ' וישב משה לשפוט את העם. ת"ח ועם הארץ שבאו לדין מושיבין את החכם ואומרים לעם הארץ שב ואם לא ישב אין מקפידין כ"כ. לעולם דין יתום קודם לדין אלמנה ודין אלמנה קודם לדין ת"ח ודין ת"ח קודם לדין ע"ה ודין האשה קודם לדין האיש שבשת האשה מרובה.
<h2>דף ל:</h2>
מניין לדיין שיודע לדיין חבירו שהוא גזלן וכן עוד שידע בחברו שהוא גזלן שיתרחק ממנו ולא יצטרף עמו וכן לא יושיב תלמיד בור לפניו שנאמר מדבר שקר תרחק. ועוד אזהרה לדיין שיודע בדין שהוא מרומה שלא יאמר הואיל ועדים מעידין לפני אחתכנו ויהיה קולר תלוי בצואר העדים. ועוד דרשו מזה אזהרה לתלמיד היושב לפני רבו ויראה זכות לעני וחובה לעשיר שלא ישתוק. ועוד תלמיד שהוא יודע ברבו שהוא טועה שלא יאמר אניח לו עד שיחתכנו ואח"כ אסתרנו אני ואבננו משלי כדי שיקרא הדין על שמי. ועוד תלמיד שאמר לו רבו אתה יודע שאם נותנין לי כל ממון שבעולם לא הייתי מכזב ועכשו ממון יש לי על פלוני על פי עד אחד עמוד אתה עם העד ואומר אני לב"ד הרי עדי והעד יגיד העדות ואתה תעמוד מנגד ותשתוק ובלבד שתראה לב"ד על שם עד שתצטרף עמו. ועוד שלשה שנושין מנה באחד שלא יהא אחד בעל דין והשנים יהיו עדים מעידין אותו כדי שיוציאו המנה ממנו ויחלוקו. ועוד לנושה בחבירו מנה שלא יאמר אטעננו מאתים כדי שיהא חייב שבועה ואגלגל עליו שבועה ממקום אחר. ועוד לנושין אותו מנה וטוענו אותו מאתים שלא יאמר אכפרנו בב"ד ואודה לו חוץ לב"ד שלא אתחייב לו שבועה ויתגלגל עלי שבועה ממקום אחר. ועוד אזהרה לשנים שבאו לפניך לדין אחד לבוש (סרמטוטין) [סמרטוטין] ואחד לבוש אצטלית בת מאה מנה אומר למכובד הלבישהו כמותך או לבוש כמותו כדי שיהיו שוין בדין בעיניך ואל תגרום לישא פניך אמנם מותר לשנות מפני השלום וגם לערב דעתו עם הבריות כמו שאמר לפני הכלה כלה נאה וחסודה. ועוד אזהרה לדיין שלא ישמע דברי בעל דין אחד קודם שיבא בעל דין חבירו שנ' מדבר שקר תרחק. ות"ר [כתובות ק"ה ע"ב] שחד לא תקח בצע לא נאמר ממונו לא נאמר אלא שוחד מלמד שאפילו שוחד דברים נמי אסור כיצד שוחד דברים כגון רבינא שהיה עומד במקום אחד ובא אחד ונותן לו יד והוציאו ואמר לו מה לך אמר לו דין שתדיניני אמר לו פסילנא לך לדינא. מר עוקבא רק רוק לפניו בא אדם אחד וכסהו אמר לו מה לך אמר לו דין שתדינני אמר לו פסילנא לך לדינא וכל כך למה ששחד דברים אסור ע"כ. כתב הר"ם במז"ל באו לפניך שנים אחד כשר ואחד רשע אל תאמר אטה הדין על הרשע שחזקתו משקר והכשר אינו משקר על זה נאמר לא תטה משפט אביונך בריבו אע"פ שהוא אביון במצות לא תטה דינו. לא תעשו עול במשפט זה המזכה את החייב והמחייב את הזכאי וכן המענה את הדין ומאריך בדברים כדי לצער אחד מבעלי הדינין הרי זה בכלל מעול ע"כ.
